תיק משטרה: פ"א-358503/2011 - תלונת השכנה ישראלה ליברטי נגדי שאיימתי עליה ברצח.

ביום שני - 12.9.2011 - בשעת בוקר מאוחרת
סיימתי לתלות כביסה בחצר האחורית, וכשחזרתי, ראיתי בפתח ביתי בחור לבוש אזרחית וחבוש בכובע מצחייה. כשראה אותי מתקרבת החל לצעוד לעברי תוך שהוא אומר כבדרך אגב:  את גברת טייכר-מילר מלכה, ולפני שהספקתי להשיב, שלף תעודה לשבריר שנייה, כך שלא יכולתי לקרוא מה כתוב בה, ותוך כדי אמר: אני שוטר.
לציין, כי לא הכרתי אותו וכך גם הוא לא היה אמור להכיר אותי, אך מסתבר, שהוא ידע בדיוק מי אני. 
היה ברור לי כי הכלב הזה, לא במקרה המתין לי ליד דלת ביתי, וכי הוא היה מתואם עם החוקרים הפרטיים המופעלים נגדי לחסל אותי, ובתוך כך הוא ידע שאני בחצר האחורית, וחיכה לי, כדי לנהל איתי שיחה מול המצלמות המכסות את הכניסה לביתי, ולשם כך היה חשוב לעצור אותי כשאני חוזרת לדירתי, כי אם הייתי בתוך הבית, היה חשש, שלא הייתי יוצאת ונחשפת למצלמות המתעדות את חזית דירתי מהבניינים הצמודים לדירתי, שהכניסה אליהם משד' בן גוריון 16 ו-18.
שאלתי אותו לשמו, והוא אמר: אלי סבג.
אז שאלתי אותו: "...מה העניין...".
אך הוא במקום להשיב לי, לפתע הפנה גבו אלי והביט אל הגינה תוך שהוא פורס ידיו לעבר הגינה ואמר: "...יש לך גינה יפה... אני רואה שיש לך גינה יפה... גינה יפה מאוד...".
אמרתי לו: "...ובכל זאת, מה העניין, למה באת אלי?...". 
הוא התעלם ממני וחזר ואמר: "...יש לך גינה יפה... אני רואה שיש לך גינה יפה...", כשגבו מופנה אלי.
אז הרמתי קולי ואמרתי לו בטון תקיף: "...תגיד לי בשביל מה באת!... ואל תספר לי על הגינה!...".
הוא לא התרגש ובאדישות המשיך לדקלם כאילו כלום: "...אני רואה שיש לך גינה יפה מאוד... גינה יפה... איזה יפה...".
מאחר, ואני מכירה את שיטת ההתעללות הזו, שהיא מבית היוצר של "תעשיית הרצח", והיה ברור לי שהשוטר הזה הוא עבריין, שלא בא לבצע עבודת משטרה, אלא, בא בשליחות "תעשיית הרצח", במטרה זדונית, אז פשוט הרמתי את קולי ואמרתי לו באופן שלא משתמע לשני פנים ובטון תקיף: "...אתה מדבר, או שאני נכנסת הביתה ומשאירה אותך כאן בגינה!... תחליט מיד!...".
ורק אז הוא שאל: "יש לך בעיות עם שכנים"?
אמרתי לו: "...לי לא, אבל אם אתה פה, אז למישהו יש בעיות איתי, תגיד לי אתה מי הפעם התלונן נגדי...".
אז הוא אמר: "...יש נגדך תלונה של השכנה ישראלה ליברטי, היא אמרה שאת איימת עליה ברצח.
כאן אני רוצה לציין 3 דברים:
1. כידוע, בתלונת שכנים, המשטרה מזמנת לחקירה בתחנה, ולעולם לא שולחת שוטרים לגבות עדות. בהמשך יוברר מדוע נשלח השוטר העבריין הזה אלי.
2. שכנתי, ישראלה ליברטי, מעולם לא הייתה יוזמת הגשת תלונה כל שהיא נגדי במשטרה, ובפרט לא תלונה חולנית כזו. כשבועיים קודם לכן, בעת שבאתי אליה להודיע לה לתקן את המזגן שלה שדולף עלי, היא התחננה בפני בנוכחות חברה שהייתה אצלה, שהיא רוצה שנהייה חברות, ואני כמובן דחיתי אותה.
3. מאחורי תלונה זו, כמו גם מאחורי כל אין ספור תלונות חולניות שהגישו נגדי שכנים, על פניו, עומדים שוטרי מרחב ירקון העבריינים, העושים תפקידם כלי רצח בידי "תעשיית הרצח" נגדי, ובתוך כך הם מנסים לתפור לי תיק, שבאמצעותו יחסלו אותי. לשם כך הם מעודדים את שכניי להגיש נגדי תלונות סרק חולניות, שהם עצמם מפברקים.

אז אמרתי לשוטר: ישראלה חולת נפש, היא לא יודעת מה שהיא מדברת.
השוטר נראה נרגש, כמו שמע ידיעה ששווה הרבה מאוד, ותוך שהוא מנסה להסתיר את התרגשותו, שאל: "...מאיפה את יודעת שהיא חולת נפש?...".
אמרתי: "...לא מזמן הייתי אצלה בבית, לבקש ממנה לתקן את המזגן שלה שדולף עלי, וראיתי אצלה כסא גלגלים, ואז היא סיפרה לי שהיא הולכת לשיחות עם פסיכיאטר...".
לפתע הוא שכח שהוא בא לחקור אותי, והחל להתעניין בישראלה באופן מחשיד מאוד. הוא שאל: "...מה?...היא על כיסא גלגלים?... ...היא משותקת?...".
אמרתי לו: "...לא, היא בסדר גמור... רק עברה תאונה, והיא עכשיו מחלימה...".
אז הוא המשיך ושאל: "...תאונה?...איזה תאונה היא עברה?...".
אמרתי לו: "...היא סיפרה שירדה במדרגות של בניין שהתארחה בו...  ואז משהו גרם לה להחליק והיא לא יודעת מה... כי מישהו ניקה את זה מיד...".
הוא שקע לפתע בהרהור כמי שנפלה לידיו ידיעה חשובה, ונראה כרוקם מזימה ומהרהר, תוך שהוא ממש מתעלם ממני.
אז אמרתי לו: "...אני נכנסת הביתה להביא דף ועט... כדי לרשום את פרטי התלונה...", ונכנסתי לביתי, בהשאירי את הדלת פתוחה, וכך הוא יכל לראות את המזוודות והשקים שהיו מוערמים שם. 


הרשומה עדיין בכתיבה.

אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם!