האתר של מלכה טייכר-מילר

ב-4.6.2006  פרסמה  רוני אלוני-סדובניק ,  מאמר ב-Ynet, בעקבות ראיון שנתן  שופט העליון בדימוס, מישאל חשין , לרגל פרישתו. המאמר קרוי:  תיבת הפנדורה של מישאל חשין .   להלן אצטט מתוך המאמר: "...תודה לשופט העליון מישאל חשין על שפתח למעננו את   תיבת הפנדורה של שופטי ישראל ... חשין נשאל מה דעתו על פיטוריה של  השופטת הילה כהן , שנתפסה  בזיוף פרוטוקולים . .. וזו תשובתו:  "ישבתי במשפטי משמעת קודמים. הם פשוט לא הודלפו.   היו מקרים יותר גרועים מזה , שעברו בלא כלום , נגמרו באזהרה  ואף אחד לא יודע, לא שומע. ככה צריכים להיגמר דברים , כי ברגע שאתה מפרסם דבר כזה - באותו הרגע   השופט נשרף... ". אז גב' אלוני-סדובניק שואלת: ...מה יכול להיות חמור יותר משופט שמזייף מסמכים?  קבלת שוחד?  הטיית משפט למקורבים?  שופט שגנב? או אולי שופט שברח ממקום בו ביצע תאונת דרכים?... החומות הבצורות בהן הקיפו עצמם השופטים מפני ביקורת ציבורית, חשפו את  תופעת  הנ פוטיזם  במערכת המשפט ובמשרד המשפטים : נשותיהם של שופטים שזוכות לקידום מטאורי, העלמת עין ממחדלים של שופטים המקורבים לבית המשפט העליון,

אני עדיין בחיים , אבל שורדת כמעט כל יום   ניסיונות חיסול . גם לאחר שחשפתי את התכנית הקיימת,  לחלוב את חלקי בירושה המשפחתית, באמצעות כפילה שיש לי, ולאחר מכן להעלים אותי , האיום על חיי עדיין קיים, כל עוד אין מי שמוכן להציל אותי. כפילתי , שאגב הכרתיה, היא ישראלית המתגוררת בארה"ב, ומסתבר שיש לה  בן זוג שהוא כושי . על רקע זה אני  מוטרדת באופן שוטף, ע"י גורמים עבריינים שמנסים ליצור מצג שווא כאילו אני דוברת אנגלית ויש לי בן זוג כושי , וע"י כך להוכיח שאני היא כפילתי .  למי מיועד מצג השווא ?  מצג השווא נועד לשמש ככיסוי בידי שופט עבריין , לצורך מתן החלטה פלילית , להעברת רכושי לידי עבריינים.   הקלות המפחידה שבה יכולה " תעשיית הרצח " לזייף זהויות בני אדם, בעזרת זרועותיה הארוכות המרושתות בכל בצמתים החשובים במדינה, לרבות, משרד הפנים, בית משפט, ומשטרה, אמורה להדיר שינה מעיני כל אזרח שומר חוק במדינה. רצ"ב קישור לפתק שאני מעדכנת באופן שוטף בפייסבוק: הצעות חברות והודעות הזויות - הכנה לרציחתי . 31.3.2012 - שבת - שבוע לפני ליל הסדר נכנסתי לבית הקפה ארומה, תל

בתאריך: 29.1.2012 , פירסמתי תגובה תחת הרשומה:  דו"ח תנועה: 23-1-0333764-0 - תנועה דן - תיק בימ"ש השלום לתעבורה ת"א: 3676-10-11 כ- 3 ימים לאחר מכן, בתחילת פברואר 2012 , התרחש האירוע שלהלן: אחה"צ סגרירי של אחד מימי תחילת פברואר , יצאתי מחנות מזון לבעלי חיים, שברחוב יהודה הלוי מס' 49 והלכתי לכיוון צומת יהודה הלוי מס' 47 פינת רח' אלנבי מס' 117 . עמדתי לעשות את המסלול הרגיל שלי לבית קפה ברח' מקווה ישראל פינת נחלת בנימין . לכן, פניתי שמאלה כדי לחצות לכיוון הצומת ממול שבר ח' מק ווה ישראל מס' 2 פינת רח' אלנבי מס' 119 , ומשם התכוונתי לחצות את רח' אלנבי ולהמשיך אל בית הקפה. מעבר החצייה שלפני עובר מעל 2 כבישים דו מסלוליים כל אחד . הראשון, כביש יהודה הלוי , ואחריו, כביש מקווה ישראל , וביניהם מפריד מתחם אי תנועה רחב . מי שעוקב אחריי , יכול היה לצפות שאעשה את המסלול הזה. לציין, כי הרמזורים המוצבים במעברי החצייה של 2 כבישים אלה , מאירים תמיד באותו צבע , קרי, שניהם ירוק או אדום , וכך אני יודעת ש

את זהבה גולן פגשתי בבנק, היא עמדה בתור אחריי. במבט ראשון, זהבה נראתה לי, אשת עסקים. אישה תמירה, לבושה חליפה אפורה מחויטת, ושיערה הבהיר והמתולתל אסוף בקפידה לאחור, ובידה החזיקה תיק גב שחור. שום דבר בה לא הסגיר את זה שגם היא קורבן של " תעשיית הרצח ", השורדת התעללות שטנית מידי בני משפחתה, שחושקים ברכושה . אך כאשר התפנה מקום והיא התיישבה, נפלטה מפיה אנחה, שגרמה לי לסובב אליה את הראש. אז לראשונה הסתכלתי בעיניה וראיתי את הסבל והכאב שניבט מהן... חייכתי אליה, והיא החזירה לי חיוך ואמרה: "...אני עייפה... איפה אני יכולה לישון...". אמרתי לה: "...האפשרות הראשונה שעולה על דעתי זה פשוט ללכת הביתה ולישון...". היא השפילה מבטה כמהרהרת ואז הרימה עיניה ואמרה: "...הייתי אומרת לך משהו אבל אני חוששת שתאמרי שאני לא נורמלית...". בחושי המחודדים חשתי שלפניי עוד קורבן של " תעשיית הרצח ".  התיישבתי לידה, ואמרתי לה: "...תראי, אני לא מכירה אותך וגם את לא מכירה אותי, אך מאחר ונפגשנו, אז כנראה זה יד הגורל, אני רוצה שתדעי, כי שום דבר שתספרי לי לא יהפוך או

שבת לפנות בוקר,  3.3.2012,  בחוץ עדיין חשוך, קר ורטוב, פרצה  שריפה בביתי , למזלי, הייתה הפוגה בגשמים העזים שירדו.  בהמשך אעדכן פרטים על השרפה. כעת  אתרכז בתיעוד האירועים שהתרחשו בעקבות השרפה, המלמדים על אחת משיטות החיסול המופעלת ע"י " תעשיית הרצח "' בה חוברים נגד הקורבן, שכניו, שוטרים ועובדים סוציאלים, וקושרים קשר לחסלו . לפני כ-3 שנים, נכנסה לגור בדירה הצמודה לדירתי, שכנתי ענת , עם בתה התינוקת , ששמה אוריאן . ענת היא אם חד הורית, שנשתלה לי כשכנה, ותפקידה לסייע בחיסולי, בתפירת תיק נגדי שהוא מצג שווא כאילו אני אדם המהווה מפגע לשכניו, וע"י כך לנשל אותי מדירתי בדמ"פ, ולהפוך אותי לדרת רחוב , ואין קל מזה, מאחר ובשירות הפשע השטני הזה פועלים גם שופטים עבריינים לא מעטים , שזה תפקידם, לסגור את הגולל על הקורבן . ביום הראשון לבואה, שאלתי את ענת במה היא עובדת לפרנסתה. ענת גמגמה, אך לבסוף אמרה, שבינתיים היא לא עובדת ובעלה הנמצא בחו"ל מממן אותה, והוא שיפוצניק. אגב, המקצוע שיפוצניק , ידוע כמקצוע כיסוי מועדף לחוקרים פרטיים . אציין, כי מאז אני זוכרת