וועדת זיילר לחקירת פרשת האחים פריניאן ורצח השוטר הרוצח, צחי בן אור, חושפת קשרים מסוכנים בין העולם התחתון לבכירים במשטרה... ותמרורי הזהרה.

פרשה חמורה זו, המלמדת על הסכנה האורבת לנו מידי ארגון הפשע הקרוי, משטרת ישראל, נחשפה תודות ל-2 שוטרים, שבחרו לדבוק בשליחותם הציבורית, ולא לשתוק.
ניצב-משנה אמיר גור - מפקד היחידה המרכזית דרום,
וסגן-ניצב אפריים ארליך, המכונה: "קרמשניט" - המקושר עם גורמים בתקשורת.
נצ"מ אמיר גור, חשף בפני סנ"צ אפרים ארליך, את המידע שבידו, וזה פנה אל אילנה דיין, עורכת תכנית התחקירים, עובדה, שחשפה בתכניתה את הקשרים האפלים השוררים בין קציני משטרה בכירים לבין משפחת הפשע פריניאן.
בעקבות החשיפה, הוקמה ועדת חקירה, בראשות השופט בדימוס,  ורדי זיילר, שחקרה את התנהלות המשטרה בפרשת האחים פריניאן ואת פרשת השוטר הרוצח, צחי בן אור, שהופעל ע"י האחים. 

בתאריך 25 בספטמבר 1999 - החלה הפרשה להתגלגל.
עפ"י החשד, האחים יגאל, עודד ושרון פריניאן ממושב הודיה, המוכרים למשטרה כעבריינים בכירים בתחום ההימורים, ועומדים בראש משפחת פשע השולטת בתחום, תכננו את רצח העבריין, בוחבוט, אותו ביצע עבורם השוטר צחי בן אור, בהיותו בשירות פעיל, יחד עם העבריין, שמעון אלמקייס, המוכר למשטרה. השניים הגיעו לביה"ח בו שוכב בוחבוט, כשהם לבושים במדי שוטר.  
השוטר צחי בן אור, נכנס לחדר, ירה מספר יריות בראשו של בוחבוט, שמת במקום, והשניים נמלטו ברכב שהמתין להם. ימ"ר דרום, בפיקודו של נצ"מ אמיר גור, חקרו את הרצח ולא העלו קצה חוט.

ביולי 2000 - עשרה חודשים לאחר מכן, נעצר השוטר צחי בן אור במהלך שוד שביצע, ובעת ששהה במעצר נפגשו עמו, נצ"מ אמיר גור, וסגנו, סנ"צ גדי סיסו, ותוך כדי חקירה עלה החשד, כי צחי בן אור הוא אחד הרוצחים שרצחו את בוחבוט בבית החולים. 

בפגישה זו, מגלה צחי בן אור, כי למשפחת פריניאן קשרים עם המשטרה. 
רפ"ק אלון מגן, סיפר בפני וועדת זיילר, כי כשהיה פושט על בתי קזינו של משפחת פריניאן, היה נדהם לשמוע מהם כי: "...המשטרה אוכלת מידיהם, ואיך הוא מעז...". השופט ורדי זיילר, כתב: "...כשבא קצין הגון בשם אלון מגן, מת"א ללכיש ורוצה לסגור קזינו, כי הוא יודע שקזינו הוא מוקד של פשע וזנות וכל תועבה, אומרים לו: "...אל תיגע... אלה פריניאן, הם מוגנים...". 

 
תמרור הזהרה מס' 1

נצ"מ אמיר גור הציע לצחי בן אור להיות עד מדינה נגד משפחת פריניאן, ובן אור הסכים, אך דרש לרצות מאסר בין 2-3 שנים בגין השוד, ונצ"מ גור בעד, בהנחה שבתקופת מאסרו תסתיים החקירה נגד משפחת פריניאן, וצחי בן אור יעיד בבית משפט בעודו בכלא, כשהוא שמור מפני משפחת פריניאן,  שללא ספק, תדאג לחסלו, בשל היותו עד המדינה המרכזי נגדם, ועדותו מסכנת אותם במאסר עולם.

אך פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, שמונתה בהמשך לשופטת בעליון, טרפדה את העסקה, כשהתעקשה על מאסר בין 7-8 שנים, ולבסוף, צחי בן אור, משתחרר כעבור כשנה אחת בלבד, ונשלח למעצר בית.
התיק נגד האחים פריניאן, התחיל לקרום עור וגידים, תחת ידיו של מפקד הימ"ר דרום, נצ"מ אמיר גור, שהחל להדק את החבל סביב צווארם של אחים פריניאן, ואז מישהו במשטרה לא אהב בלשון המעטה, את עבודתו המסורה של נצ"מ אמיר גור, ופעל לסילוקו מתפקידו כמפקד ימ"ר דרום, בעיצומה של החקירה, ובמקומו מונה נצ"מ בני שגיא, אשר תוקע את החקירה, ומוביל אותה לשום מקום, לשביעות רצונם המלאה של הפריניאנים.
בעתיד יעלה החשד, כי סנ"צ בני שגיא קודם תודות לאחים פריניאן שהפעילו את קשריהם במשטרה, כדי שזה יפעל להרדמת תיק הרצח נגדם.

בשנת 2001 - כשהוא נתון במעצר בית, שוב נקשר שמו של צחי בן אור, לרצח, והפעם זה העבריין שמניאן הקשור למשפחת פריניאן. בעקבות כך, מנסים האחים פריניאן לחסלו, ואחיו של צחי, אריאל, אוסף אותו שותת דם לבי"ח. 

בביה"ח, צחי בן אור, מוסר עדות בכתב נגד משפחת פריניאן, לידי סנ"צ גדי סיסו מימ"ר דרום, בנוכחות נצ"מ אמיר גור, ובאותו מעמד גם אמר: "...אם יורם לוי ידע מהפגישה, כל עבודה עתידית לא תוכל להתבצע, מאחר שהוא בקשר עם משפחת פריניאן. אני שומע אותם מדברים עמו טלפונית ומבין שהם משתפים אתו פעולה...".

פרקליטת המחוז הדרומי, יסכה ליבוביץ', החליטה לפסול את עדותו של צחי בן אור, בטענה, שאירעו תקלות באופן גביית העדות.

ראש אגף חקירות דאז, משה מזרחי, שבתחילה שיבח את סנ"צ סיסו על העבודה, שינה את דעתו לאחר שנפגש עם הפרקליטה, ותמך בעמדתה. 
התוצאה - בספטמבר 2002, בעת שהיה נתון במעצר בית, מצליח צחי בן אור להימלט למקסיקו ללא כל קושי.

בדיעבד מתברר, כי למרות שהודה בהפרת תנאי מעצרו, צחי בן אור, לא הוחזר למעצר בפועל, וכך התאפשרה בריחתו לחו"ל... אל מותו הבטוח והצפוי, לאחר שהפריניאנים גילו, כי הוא מתכוון לחתום הסכם עד מדינה, ומחליטים לחסלו.


לאחר שצחי בן אור ברח לחו"ל, מעביר סנ"צ יורם לוי, אז ראש מפלג תשאול ביחידה המרכזית במחוז הדרומי, מזכר למפקד ימ"ר דרום החדש, נצ"מ בני שגיא, ובו כתב, כי האחים פריניאן, שעפ"י החשד שהו בחו"ל, מוכנים להיחקר בפרשת ניסיון הרצח של צחי בן אור, ובלבד שלא יעצרו, ועד כמה שהבקשה הייתה בלתי סבירה בעליל, סנ"צ בני שגיא מסכים לתנאים של הפריניאנים.


תמרור הזהרה מס' 2


שיתוף הפעולה הפלילי בין סנ"צ יורם לוי והאחים פריניאן, אינו משהו שלא היה ידוע, אלא, שכאמור, שוטר שהיה חושף זאת, היה מסתכן בנידוי, מאחר ואין שוטר שאינו אוכל מידי עבריינים, בין שהם מעולם הפשע התחתון ובין שהם מעולם הפשע העליון.

תמרור הזהרה מס' 3

בשנת 2003

המפכ"ל, משה קראדי, שבאותה עת היה מפקד המחוז הדרומי, מקדם את סנ"צ יורם לוי לתפקיד הרגיש של מפקד ימ"ר דרום במקומו של נצ"מ בני שגיא, בידיעה ברורה, שמינויו של סנ"צ יורם לוי, מבטיח שהתיק נגד האחים פריניאן, ימשיך להיות תקוע ולהעלות אבק.


שכן, המידע שהיה בידו על החקירה שמתנהלת נגד סנ"צ יורם לוי, בגין קשריו המפוקפקים עם משפחת הפשע פריניאן, ועל שלא עבר בדיקת פוליגרף.

משה קראדי, הבין כי רקורד מפוקפק, כמו למועמד המועדף שלו, לא יאפשר לו להיבחר, אז הוא פשוט העלים את המידע החמור עליו מסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, ובמקביל סילק מתמודדים אחרים ראויים.


סנ"צ אפריים ארליך (קרמשניט), ביקש להתחרות על תפקיד זה, וגם היה בעל סיכוי גבוה להבחר, אך סיפר, כי משה קראדי אמר לו במהלך הראיון: "...חבל על הדלק שהגעת לכאן, יש לי מועמד מועדף...".

ב-1 באוגוסט 2004

מפתיע השר לבטחון פנים דאז, צחי הנגבי, כאשר הוא ממנה את הקצין הצעיר, משה קראדי לתפקיד מפכ"ל המשטרה, בהמלצתו של ראש הממשלה דאז, אריק שרון. 

משמעות המינוי הזה - גיבוי מהדרג המדיני למינוי הפסול והמסוכן של נצ"מ יורם לוי, לתפקיד מפקד ימ"ר דרום.

בדצמבר 2004 - נרצח צחי בן אור בעת ששהה במקסיקו, בדירתו של עמיר מולנר, עבריין בכיר וראש ארגון פשע, שהוא גם בנו של קצין משטרה.

נצ"מ אמיר גור, ששימש באותה עת בתפקיד אחר, הבין שצריך לפעול מיד להוצאת התיק מידיו של נצ"מ יורם לוי. הוא נפגש עם ניצב דודי כהן, ראש אגף החקירות החדש, שימונה למפכ"ל המשטרה במקום משה קראדי, שיאלץ להתפטר בעקבות פרשה זו, והמליץ בפניו להעביר את התיק ליחידה אחרת. ניצב דודי כהן השתכנע, והורה להעביר מיד את תיק משפחת פריניאן ליאחב"ל, וגם את כל התיקים שהעלו אבק בימ"ר דרום. אלא, שסנ"צ מאיר אזולאי, סגנו של נצ"מ יורם לוי, כמובן שהתנגד לכך, וניצב דודי כהן נאלץ לפנות למפקד המחוז הדרומי, אורי בר לב, שהורה לסנ"צ אזולאי לשחרר את התיקים. ולכן, ההעברה בוצעה רק אחרי 48 שעות.

יולי 2005 - שש שנים לאחר רצח העבריין בוחבוט

מפקד היאחב"ל, תת-ניצב עמיחי שי, שולח חוקרים למקסיקו, והמשטרה פושטת על בית משפחת פריניאן ומבצעת מעצרים, וסוף סוף מוגש כתב אישום נגד האחים פריניאן בגין הזמנת רצח בוחבוט, אלא שחלק זה של הפרשה, מסתיים בעסקת טיעון שהקלה מאד עם הפריניאנים, מאחר והעד צחי בן אור, שעדותו הייתה מפלילה אותם, נרצח. עפ"י החשד, צחי בן אור נדחף לברוח לחו"ל, כדי לאפשר לפרניאנים לרצוח אותו שם, וכך יתחמקו מ-2 מאסרי עולם, הן בגין הזמנת רצח העבריין בוחבוט והן בגין רצח העד צחי בן אור.

ואכן, בתחילת 2007

הושג הסדר טיעון עם האחים פריניאן, לפיו יקבלו רק 5 שנות מאסר, בגין קשירת קשר, במקום שהיו מקבלים מאסר עולם בגין הזמנת רצח,  לו צחי בן אור לא היה נרצח והיה מעיד נגדם.


וכך כתב השופט בדימוס, ורדי זיילר, בהתייחסו אל הקליקה של המשטרה ומשפחות הפשע:

"...זאת רקמת יחסים הנוצרת כאשר הצדק והרשע מעורבבים האחד בשני. הרשע הוא עתיר כספים... לכן יכולתו לגרוף את השוטרים לאן שהוא רוצה היא אינסופית. ...ונוצרת קליקה אחת.. שמשמעותה, מי שלא בקליקה הזאת חייו אינם חיים ...ונוצר מצב מסוכן ביותר: צדיק ורע לו, רשע וטוב לו... היעדר בדיקה ופיקוח, השתוללות טוטלית של אנשים ...היעדר מורא והרגשת מרות, זוהמה שאין כמוה... כל אחד מאיתנו נתקל בתופעות האלה. אתה רוצה שירות, אז עד שאתה לא מוצא מאכר אתה לא מסוגל לפרוץ מחסומים... כי הכל מרוכז שם... קציני משטרה עושים מניפולציה של פעילות משטרתית כדי להושיט יד לאלה שהם חפצים ביקרם, ואיש לא חוקר ולא בודק את זה... כך קורה שאדם טוב מוצא עצמו אומלל. הוא לא יכול לפרוץ את המשטר של הקליקה....".

מסקנות הוועדה הביאו להפסקת שירותם במשטרה של הקצינים שהיו מעורבים בפרשה, לרבות, מפכ"ל המשטרה, משה קראדי.

אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.