דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2011

דו"ח תנועה: 23-1-0333764-0 - תנועה דן - תיק בימ"ש השלום לתעבורה ת"א: 3676-10-11

בפני השופט ישראל ויטלסון בתאריך 23.5.2011, בשעה 12:00 , חציתי במעבר החצייה בצומת בן גוריון-הירקון, באיזור התעשייה בני ברק, ולאחר שסיימתי לחצות , והלכתי לתומי במדרכה, הותקפתי מאחורי גבי ע"י  שוטר עבריין שארב לי  בשליחות " תעשיית הרצח " העוקבת אחריי, ופברק לי דו"ח תנועה זדונ י, באמצעותו הוא ביצע פעולת זיהוי שלי לצורך המעקבים הפליליים המבוצעים אחריי ע"י הפשע הזה.  המשפט התקיים  בתאריך 27.10.2011 .  באתי למשפט מצוידת בכתב ההגנה שלהלן , שהעתק ממנו מסרתי לידי התובעת המשטרתית , לאחר שהשופט, ישראל ויטלסון, סירב בכל תוקף לקבל עותק לתיק ביהמ"ש, באומרו: "בדיון על ההוכחות תגידי כל מה שיש לך לומר".  הדיון  על ההוכחות נקבע לתאריך : 22.5.2012 בשעה 09:30 בחדר 306 בקומה 3, בבימ"ש השלום לתעבורה ברחוב שוקן 25 תל-אביב .   כתב הגנה שהוא גם כתב תביעה שכנגד מהות התביעה שכנגד : פיצויים . 1. אני מבקשת לציין, כי כתב זה הינו חלק בלתי נפרד מהבלוג שלי: "האתר של מלכה טייכר-מילר", שבו אני חושפת פשע מחריד, שאני ומשפחתי, ק

מה בין זעקה לצעקה

בראש השנה 2011 , ביקרתי בבית הכנסת הקרוב לביתי, שברח' ארנון פינת הכרם בתל-אביב, והקשבתי לדרשת הרב, מ"עזרת נשים". הרב ה סביר: מה בין זעקה לצעקה. צעקה - זה למשל, אדם נמצא לבד במדבר, ולפתע רץ לעברו נמר, מה יעשה... יצעק. אין לו אפשרות להינצל. זעקה - זה למשל, אדם נשפט למאסר שנים רבות על מעשה רע שעשה, מה יעשה... יזעק, כי זה לא מצב בלתי הפיך... הוא יכול לקחת עו"ד טוב, שישלם לשופט קצת כסף, ואז הכל יהיה בסדר .  אחד המתפללים באולם, אמר משהו, שלא יכולתי לשמוע, והרב השיב לו: "... מה לעשות, ככה זה היום אצלנו... נותנים משהו לשופט והכל מסתדר ...". הבטתי סביבי וראיתי הסתודדויות מחויכות, אז אמרתי: "...חבל שאני לא יכולה לספר מה שאני יודעת...". לבסוף הצעתי להן לעקוב  אחר בלוג זה. שתהייה שנה טובה וללא שחיתות למדינת ישראל... אמן. אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

איך מצאתי עצמי עובדת במשטרת ישראל, כשזו לא הייתה אופציה בכלל מבחינתי.

בתקופת סיום מלחמת יום הכיפורים, עבדתי כמלצרית בבית קפה שהיה אז ברחוב אלנבי, ליד פינת יהודה הלוי, בתל-אביב. הרשומה עדיין בכתיבה. אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

המנקה של בעלת הבית יחד בתיאום עם שיפוצניק של בעלת הבית מטרידים אותי

יום שלישי בבוקר - 27.9.2011 - יום לפני ערב ראש השנה תליתי כביסה בחצר האחורית. ובאותו זמן, עסקו 2 גברים בהתקנת פיגומים.   הרשומה עדיין ריקה אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

נזקים שנגרמים לי מחוץ לדירתי, בכוונת זדון למנוע ממני ליהנות מדירתי ולחיות כאחד האדם.

יום שבת - 24.9.2011 ארבעה ימים לפני ראש השנה. סיידתי את המעקה ממול לדירתי, וגם את המעקה סביב הגינה הקטנה שאני מטפחת בצמוד לשביל המוביל לדירתי, שהפך לחנייה בלתי חוקית בעליל , בין לילה, בהיתר פלילי שקיבלו בעלי הבית מעיריית ת"א, בעבור שוחד. גינה זו הקמתי לאחר שבעלי הבית הפרו את הוראת ההיתר, וחנו במקום הזה שמהווה לי מטרד. 98-365-65 הרשומה עדיין ריקה אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

אגף הפיקוח בעיריית ת"א

כידוע, אגף פיקוח ברשות מקומית, דואג לאיכות חיי התושבים בתחומו,  ובין היתר מבצע האגף ביקורות בשטח ומטפל במפגעים.  עדויותיי האישיות להלן, יראו כיצד אגף זה יכול להפוך לכלי רצח בידי גורמים עבריינים נגד תושב חסר ישע, ולסייע בחיסולו. 1.   יום רביעי בבוקר - 21.9.2011 (מחלקת התברואה) כדי להבין את חומרת האירוע הזה, צריך להבין את הרקע להתרחשותו. הרשומה עדיין ריקה. אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

יהודה לולויל

הקורבן הראשון של "תעשיית הרצח"  שזיהיתי. תיאורו : בחור רזה, לא גבוה, צבע עורו שחום, עיניו ושערותיו כהות, גילו סביב ה-35, אך נראה צעיר מגילו.  בשיחות חטופות איתו, התברר לי, שהוא בן מזל דלי, היה נשוי, ויש לו 2 ילדים, כנראה 2 בנים, ובתקופת נישואיו התגורר בראשל"צ. הוא דיבר על 2 אחים בעלי עסקים . אחד בבית דגן ואחד בראשל"צ, אם איני טועה, עסקיהם בתחום הריהוט. הרשומה הזו עדיין ריקה. אך מי שמכיר את הבחור הזה, ויכול לספר עליו, אנא, שיעשה זאת...  אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

כך חשפתי את הטרגדיה של חיי.

באותה תקופה הייתי עצמאית, פתחתי עסק למתן שירותי משרד והנח"ש, שפעל מתוך הבית, שנקרא: מלי, שירותי משרד והנהח"ש. הרשומה בכתיבה. אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

תיעוד מהעובר עליי בדירתי זו, שנשתלה לי ע"י תעשיית הרצח, כמלכודת לחיסולי.

הבניין בו אני גרה, הוא אחד המעוזים של " תעשיית הרצח ", בו גרות גם  בעלת הבית, מירית לויט, ובתה, דיה טולקציר , שהן זרוע של הפשע הזה, וכך גם כל דיירי הבית . בדיעבד התברר לי, כי דירתי, בפועל,  מעולם לא הייתה שלי . ב היעדרי זרים נכנסים לביתי,  באמצעות מפתח , שוברים, הורסים, גונבים, מתעללים בחתולים שלי, וגורמים למצבים שעלולים לסבך אותי בתאונת בית קטלנית.  כך למשל, חיבלו לי בצינורית הגז, וגרמו לדליפת גז, וגם לאחר שהחלפתי את כל הצנרת, הגז המשיך לדלוף, אז נאלצתי לבטל את הגז. ועוד, באחד הימים חזרתי הביתה וגיליתי שהאהיל נתלש מהתקרה והוא תלוי על חוט חשמל חי. למזלי, התקנתי מפסק בטחון, וכך יכולתי לחתוך את חוטי החשמל.  כך גם היה, באחד הימים כשחזרתי הביתה, גיליתי שהתנור הוזז ממקומו באופן שנגיעה אחת קטנה מצידי, הייתה מפילה את התנור עליי. מזלי היה, שאני נוהגת לבדוק בכל פעם שאני נכנסת הביתה שהכל במצב בטוח, לפני שאני מתחילה להרגיש בבית. כך זה  מיום שנכנסתי לגור בדירה הזו ועד עצם היום הזה, וגם שהחלפתי יותר מ-5 פעמים מנעולים והתקנתי פלדלת, זה לא עוזר.  להלן התיעוד לשיפוטכם : יום רביעי

יפה ואריה דרעי, ופרשת ניצול הקשישים, ניצולי השואה, איסר ואסתר ורדרבר, שהסתיימה ברצח אכזרי של הקשישה אסתר ורדרבר.

1. כבר בבגרותו התבלט   אריה דרעי , כ עסקן ציבורי, כששימש מזכיר הישוב החרדי, מעלה עמוס, וחבר המועצה האזורית גוש עציון. עלייתו המוקדמת והמהירה לעמדות כוח, מסתבר, משכה אליו נוכלים, שראו בו כלי לשאיבת כספי ציבור לעצמם, וביקשו את קירבתו. נוכלים אלה מתברר, גם מתמחים  בחליבת הונם של ניצולי שואה תמימים . 2. איסר ואסתר ורדרבר , היו בני זוג עריריים , ילידי פולין וניצולי שואה , אשר בשנת 1957 הגיעו לניו-יורק וקבעו בה את מקום מושבם.  3. בסוף שנות ה-70, בערוב ימיהם, מצאו עצמם הזוג ורדרבר, מגיעים לארץ ישראל, מובלים אל בית היתומות וינגרטן בירושלים, שם הוצגה בפניהם היתומה העליזה, יפה כהן, בת ה-19 , שבדיעבד מתברר, שימשה נערת פיתוי חסודה. 4. הנוכלים שגררו את בני הזוג ורדרבר בערוב ימיהם לארץ ישראל, הצליחו לשכנעם בחזותם המשכנעת ובלשונם החלקלקה, כי מה שהם מציעים להם הוא דרך להנציח את הוריהם שנספו בשואה. הם יתמכו כספית בזוג צעיר חסר כל שעומד להתחתן, וכאשר יוולדו להם ילדים, הם יתנו לילדיהם את שמות הוריהם שנספו בשואה. 5. ברור, כי המלכודת הזו, שנפלו לתוכה זוג הקשישים ניצולי השואה התמימים, תואמה עם