קידום שוטרים בלתי ראויים ומנגד פיטורי שוטרים ראויים, זו התשתית הנחוצה לעולם הפשע כדי להפוך את המשטרה למעוזו.

ניצב אורי בר לב, מפקד המחוז הדרומי במשטרה, היה לדידי אלמוני עד הסערה שעורר המפכ"ל החדש, רב-ניצב דודי כהן, בהתעקשו להרחיק את ניצב בר לב מפעילות משטרתית, ואף ביקש לפטרו. אז החלו להתפרסם כתבות, מהן למדתי כי ניצב בר לב הוא מפקד עם קבלות, שבתקופת כהונתו ירדה הפשיעה באיזור הדרום, עליו פיקד, אזור הידוע כקשה במיוחד. 
עוד למדתי על הקצין בר לב, שבהשכלתו הוא אקדמאי, כך שהרעיון לשלוח אותו ללימודים, על פניו, מהווה פגיעה זדונית באינטרס הציבורי, הן כי הדבר יגרום בזבוז מיותר של כספי ציבור, והן כי הרחקתו של בר לב מפעילות משטרתית, כמו הרחקת כל שוטר שעושה עבודתו נאמנה, מהווה פגיעה בביטחון הציבור.

כאשר רב-ניצב דודי כהן, המפכ"ל החדש, יצא בהצהרה לתקשורת ואמר בטון נחרץ (הציטוט מתוך זיכרוני): "...אני לא סומך על ניצב בר לב ...אני מפחד למסור לו אפילו טיפה מהאחריות המוטלת על כתפי...", כלל לא הופתעתי. 

כשוטרת לשעבר, אני יודעת, כי כל  אשר היה, הווה ויהיה, והיה ברור לי שהמפכ"ל יסמוך בעיקר על אחיו, כמו גם על שוטרים אפורים אחרים, שלא מריחים ולא מסריחים... וגם על כאלה שמסריחים מאוד...

כשהתברר לי, כי המפכ"ל החדש, סומך מאוד על קצינת המשטרה הזכאית, אהובה תומר, ולה הוא לא מפחד למסור גם מפל מהאחריות המוטלת על כתפיו, ולהפקיד בידיה הזכאיות, את הפיקוד על תחנת חיפה, הגדולה במדינה, אז דאגתי נורא.

כאן המקום לציין, כי מינויו של דודי כהן, למפכ"ל המשטרה, התאפשר תודות לסנ"ץ אפרים ארליך, המכונה קרמשניט, הנחשב לקצין מוערך, שחשף את פרשת האחים פריניאן, ובתוך כך, נחשף גם חלקו של המפכ"ל המכהן, משה קראדי, שעקב כך אולץ לפרוש מהמשטרה, ובמקומו מונה דודי כהן למפכ"ל.

ולמרות זאת, גם סנ"ץ אפרים ארליך, קצין מוערך עם קבלות, לא זכה להערכתו של המפכ"ל החדש, רנ"צ דודי כהן. הוא כונה בפי בכירים, מלשן ובוגד וסומן שרוף, כנהוג בעולם הפשע התחתון. 

לציין, כי גם המפכ"ל היוצא, משה קראדי, בתפקידו הקודם, כמפקד המחוז הדרומי, מנע את קידומו של קרמשניט, והעדיף על פניו את סנ"צ יורם לוי, לתפקיד הרגיש של מפקד היחידה המרכזית במחוז הדרומי  של המשטרה, למרות שידע כי מתנהלת נגדו חקירה, בגין קשריו המפוקפקים עם משפחת הפשע, פריניאן. 


להלן אצטט מתוך מאמרו של פילוביץ שחף מ-21.2.2007  שפורסם ב"רוטר.נט":
"...כלום מי לא יודע, שיש קציני משטרה ושב"כ, גם בכירים שבהם השותפים בתעשיית גניבות הרכב... בתעשיית ההימורים.... ושיווק האמל"ח לאירגוני פשיעה... העובדה, ששמם של קצינים במשטרה וביתר זרועות השלטון, הידועים ביושרם, אף אחד מהצדדים לא העלה אותם כלל לדיון כמועמדים למפכ"לות, אומרת דרשני....".
לדעתו של פילוביץ,  ועדת זיילר הייתה נפיחה, אך אני מסתייגת מכך היות וברור על פניו, כי ועדת זיילר הייתה רעידת אדמה 7 בסולם ריכטר, אלא, שהיא רק חשפה טיפה בים, ועדיין מבעבעת הלבה בקרקעיתו של אירגון הפשע הגדול ביותר במדינה, להלן, משטרת ישראל, ואין ספק, כי נחוצות עוד ועדות זיילר רבות, שינקו את האורוות המצחינות במשטרה, מהזוהמה בטהרתה.


וכך חושף בכיר לשעבר במח"ש: לכל אירגון פשע יש שוטר שעובד בשבילו.

אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.