דפים

יום שני, 12 בספטמבר 2011

תיעוד מהעובר עליי בדירתי זו, שנשתלה לי ע"י תעשיית הרצח, כמלכודת לחיסולי.

הבניין בו אני גרה, הוא אחד המעוזים של "תעשיית הרצח", בו גרות גם בעלת הבית, מירית לויט, ובתה, דיה טולקציר, שהן זרוע של הפשע הזה, וכך גם כל דיירי הבית.
בדיעבד התברר לי, כי דירתי, בפועל, מעולם לא הייתה שלי. בהיעדרי זרים נכנסים לביתי, באמצעות מפתח, שוברים, הורסים, גונבים, מתעללים בחתולים שלי, וגורמים למצבים שעלולים לסבך אותי בתאונת בית קטלנית. 
כך למשל, חיבלו לי בצינורית הגז, וגרמו לדליפת גז, וגם לאחר שהחלפתי את כל הצנרת, הגז המשיך לדלוף, אז נאלצתי לבטל את הגז.
ועוד, באחד הימים חזרתי הביתה וגיליתי שהאהיל נתלש מהתקרה והוא תלוי על חוט חשמל חי. למזלי, התקנתי מפסק בטחון, וכך יכולתי לחתוך את חוטי החשמל. 
כך גם היה, באחד הימים כשחזרתי הביתה, גיליתי שהתנור הוזז ממקומו באופן שנגיעה אחת קטנה מצידי, הייתה מפילה את התנור עליי. מזלי היה, שאני נוהגת לבדוק בכל פעם שאני נכנסת הביתה שהכל במצב בטוח, לפני שאני מתחילה להרגיש בבית.


כך זה מיום שנכנסתי לגור בדירה הזו ועד עצם היום הזה, וגם שהחלפתי יותר מ-5 פעמים מנעולים והתקנתי פלדלת, זה לא עוזר. 


להלן התיעוד לשיפוטכם:


יום רביעי - 14.9.2011
שבועיים לפני ראש השנה, קמתי מוקדם בבוקר כדי לנקות, והוצאתי רהוט מתוך הדירה, כך, שהמתצפתים עלי, יכלו לראות שאני מבצעת ניקיון. 
בין היתר הוצאתי צלחות פורצלן, ולאחר ששטפתי אותן, הנחתי אותן  להתייבש במתקן ליבוש כלים.
אח"כ הלכתי לסידורים בחששות כבדים. שכן, תמיד כשאני מנקה והולכת, אז כשאני חוזרת, אני מוצאת פוגרום.
קיוויתי רק שלא יגעו לי בצלחות, אך בערב, כשחזרתי, גיליתי, שכל צלחות הפורצלן מנופצות והשברים פזורים על הרצפה.
בעודי מרגיעה עצמי, גיליתי, שגם מכסה של סיר עשוי חרס עבה, חסין אש, שהיה מונח בפינה, נופץ.
יכולתי לדמיין את הבחור הנתעב מחזיק בידו פטיש ומחפש מה לנפץ שיכאב לי, ואז הוא מבחין בסיר שעלותו אינה זולה, ומוריד את הפטיש שבידו על המכסה, ומנפצו, והולך לו שבע רצון. 
שנה טובה לכם, האנשים הטובים, שבוחרים לשתוק!
  


אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה