דפים

יום שני, 12 בספטמבר 2011

מתוך פסק הדין של השופט צמח, במשפטו של אריה דרעי.



מתוך פסק הדין (השופט צמח):


בתחילת יוני 1990 - אסתר ורדרבר מגיעה ארצה לגילוי המצבה של בעלה, וגם מבקרת בבית הזוג דרעי, ובתאריך 20.6.90 - חוזרת אסתר לארה''ב.
ביום 15.6.90, עוד בהיות אסתר בארץ, מתפרסמת כתבת תחקיר, שכותרתה: כמה דירות יש לשר דרעי ואיך ממן את דירתו החדשה. אך אריה דרעי, למרות שיטען מאוחר יותר כי עושרו בא לו מידי בני הזוג ורדרבר, לא ביקש מאסתר למסור גרסה בענין, ואסתר תשוב לניו-יורק.

חוקרי המשטרה מנסים להגיע לאסתר ורדרבר ולגבות עדות מפיה. אריה דרעי באמצעות עושי דברו, יטרפד ניסיון זה להגיע לאסתר ולחוקרה, ואסתר לא תמסור הודעה במשטרה.
תחת זאת, יבקש ממנה אריה דרעי שתחתום לו על תצהיר שיתמוך בהגנתו המתהווה. התצהיר מטעה בתוכנו, ואסתר מסרבת לחתום.
באין תצהיר, עמד אריה דרעי על חיוניותה העצומה של גרסתה, ושליח מטעמו יקליט את אסתר ורדרבר בסתר. הניסיונות להטעותה ולשים דברים בפיה, לא יועילו. אסתר לא תאשר את הגרסה של אריה דרעי כפי שיטענו באזניה.



תוך תקופה זו, שבה נעשים מאמצים כושלים, לשכנעה שתחתום על תצהיר מטעמו של אריה דרעי, תקפח אסתר ורדרבר את חייה בתאונת דרכים קטלנית בניו-יורק, ותלך לעולמה ב-28 ביוני 1991.

ואלה הם הנאשמים האחרים, שותפיו לפשע של אריה דרעי, בתיק האישי:
1. הרב אריה וינברג - מנהלה של עמותת לב בנים.
2. משה וינברג - הבן של הרב אריה וינברג וגם מנהל בעמותת לב בנים.
3. יום טוב רובין - הגזבר של עמותת לב בנים.



4. שמואל וינברג - אומנם אינו נאשם, אך הוא אחד מעושי דברו של אריה דרעי. הוא הבן של הנאשם, הרב אריה וינברג, ואחיו של הנאשם, משה וינברג, ובגרסתו החדשה של אריה דרעי, הוא ממלא תפקיד חשוב.
ככל שמעמדו של אריה דרעי מתחזק, משתנה אופי היחסים בינו לבין שותפיו לפשע. אריה דרעי הופך לבעלהמאה ולבעל הדעה. גם ביחסיו עם בני הזוג ורדרבר חלה תפנית. עם עליית מעמדו, פוחתת חשיבותן של המתנות הכספיות, שקיבל מבני הזוג ורדרבר.
אריה דרעי היה נוהג להתקשר לישיבת לב בנים, הן בתקופה ששימש עוזר לשר הפנים, והן בתקופה ששימששר הפנים, ולהזכיר ליום טוב רובין, שהוא זקוק לכסף או ל''מכולת'', ורובין היה מפקיד לחשבונו בבנק, אומוסר לידי אשתו, סכומי כסף בגודל המשכורות שלו ושל חבריו בישיבה, אך הזוג דרעי לא הסתפק בגזלת כספי ציבור אלה, אלא נשאו עיניהם להיות בעלי הון של ממש.

בדצמבר 1985, בהיות אריה דרעי מנכ"ל משרד הפנים, מוכרים בני הזוג דרעי את דירתם הקטנה ורוכשיםדירה יותר מרווחת. ההפרש במחיר בסך -.26,500 דולר, מממנים ראשי עמותת לב בנים, מכספי ציבור.
באוקטובר 1987, בהיות אריה דרעי מנכ"ל משרד הפניםרוכשים בני הזוג דרעי דירה נוספת בסכום של110,000 דולר.
בפברואר 1989, בהיות אריה דרעי שר הפנים, רוכשים הזוג דרעי דירה נוספת, והפעם דירת פאר, ברח' הקבלן בירושלים, המשתרעת על שני מפלסים. הדירה תרוהט ריהוט מלא. את הכלים הסניטריים הוא מייבא מארצות הברית. עלותם הכוללת בעתם כ -.30,000 דולר, אותם קנתה יפה בניו-יורק בחודש מרץ 1989, בנסיעה שנקשרה לאשפוז איסר ורדרבר בבי"ח. ההשקעה בדירה תגיע ל -.445,000 דולר לפחות.

יום טוב רובין הודה, כי העביר לאריה דרעי סך של 120,000 דולר, ואריה דרעי הודה שהשתמש בכסף הזהלתשלומים לדירתו זו המפוארת.
לעיתונות הציג אריה דרעי גרסה לפיה הדירה ברחוב הקבלן מומנה ממקורות עצמיים, וכך גם בחקירתו הפלילית, מסר גרסתו זו, אך כשנדרש להסביר, הוא לא היה יכול ובחר בזכות השתיקה.
במקביל, פתח במלחמה נגד המשטרה והפרקליטות, והטיח בהן, שלא רק את נפשו הן מבקשות, אלא גם את נפש תנועתו ש"ס, ומעלילות עליו עלילת שווא.
עתונאים לא מעטים, שעל פניו פעלו ממניעים זרים, התגייסו לסייע לאריה דרעי במאבקו זה, ופרסמו מאמרים שהציגו את המשפט נגדו כרדיפה פוליטית.

תחת חסות השתיקה, ההשתקה והמאבק ברשויות האכיפה, נטוותה אט אט גרסתו החדשה של אריה דרעי, לפיה, הכספים שקיבל מעמותת לב בנים, נתקבלו מהוריה המאמצים של אשתו, איסר ואסתר ורדרבר,באמצעות שמואל וינברג, שנהג, מדי בואו ארצה, להביא עמו כספים מאת איסר ורדרבר ולמסרם במישרין לידי אביו, הרב אריה וינברג, לזכות אריה דרעי.

הרב אריה וינברג, עפ"י גרסתו החדשה של אריה דרעי, היה הבנק שלו, וכל אימת שנזקק לכסף, היה מבקש ממנו להעביר לו כספים מכספיו, ועפ"י טענתו, מתוך כספים אלה שהם שלו, הוא שילם את כל הסכומים שהוא מואשם בקבלתם כשוחד.
אריה דרעי, בגירסתו זו, להרכיב על גבם של בני הזוג ורדרבר גם כספים שהם לא נתנום, בניסיון להסביר אתהתעשרותו המהירה בתקופה כה קצרה, ולהכשיר את הכספים הלא כשרים שנמצאו בידיו, לא לקח בחשבון, שהקשישים הישרים, לא ישתפו איתו פעולה.

בעת פתיחת חקירת המשטרה, אסתר היתה עדיין בחיים ואף שהתה בישראל, והייתה בביקור אצל הזוג דרעי. היא העדה האותנטית והישירה, אם לא היחידה, לעניין הכספים שהזוג דרעי טוענים שקיבל ממנה ומבעלה,אך דרעי לא מצא לנכון לבקש שתאשר את גירסתו.
ולא רק שבני הזוג דרעי לא ביקשו מאסתר שתאשר את גירסתם, אלא שגם באוקטובר 1990, כאשר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה ביקש מנציג משטרת ישראל בניו-יורק, להיפגש עם אסתר, כדי לאמת עמה את גרסתו של אריה דרעי, הפעיל דרעי את זרועו הארוכה, שמואל וינברג, ואת חבריו בניו-יורק, לסכל בכל מחיר את חקירתה בידי משטרת ישראל.

ואכן, שמואל וינברג, הצליח במשימתו. מחד הוא הוליך שולל את חוקרי המשטרה, כשהוא מנהל עמם בערמה משא ומתן מיגע, שבסופו יצאו החוקרים בידיים ריקות מבלי לפגוש את אסתר. מאידך, הפעיל על אסתר לחצים כבדים מנשוא, כדי למנוע ממנה להיחקר, תוך ניצול לרעה את בדידותה, את אלמנותה, ואת פחדיה מתקופתהשואה. הוא שיסה אותה בנציגי משטרת ישראל, ושיקץ אותם בעיניה: ''קומוניסטים'', ''החבר'ה הציונים'' שבאו ''לסובב'' את הראש של ''אשה זקנה''. ואביו, אריה וינברג, הוסיף ואמר לה שלא תיחקר בפוסקו: ''איש לא צריך אותם''.
לאחר שהצליח במזימתו, וחקירת אסתר סוכלה, צהל שמואל באזני אחיו, משה וינברג על נצחונו: ''אמרתי לו (לקצין המשטרה שנתבקש לפגוש ולתשאל את אסתר) שישק בתחת, תחפש את החברים שלך, תחזור בחזרה מאיפה שבאת''.

אין ספק כי סיכול חקירת אסתר נעשה במצוותו ולשביעת רצונו של אריה דרעי. שהרי אין להעלות על הדעת כי שמואל סיכל ביוזמתו, חקירת עדה עיקרית שהיא גם מעין האם המאמצת של אשתו. די בעובדה זו, כדי ללמוד כיגרסת הזוג דרעי היא שקר וכזב.

אומנם סיכול חקירת אסתר עבר בהצלחה, אך אי-העדתה יצרה חלל, שעלול להיזקף לחובתו של דרעי בבוא היום. לכן, בד בבד עם מאמציו לסכל את חקירתה, החל שמואל וינברג להקליט בסתר את אסתר, שיחות מתודרכות. הוא החל להקליטה בנובמבר 1990 והמשיך להקליטה עד סמוך לתאריך 
‎28.6.91 - מועד בו נגדעו חייה בתאונת דרכים מחרידה.

ארבע קלטות מבוימות ותצהירים מתוצרת עצמית הוגשו לבית המשפט כראיה מטעמו של אריה דרעי. מתוך הקלטות ניכר, כי שמואל בא לאסתר במרמה כדי לגנוב את דעתה. הוא מקליטה בלא ידיעתה כגנב במחתרת. השיחות מגמתיות ומלאכותיות. שמואל מנסה בערמה לשים דברים בפיה וללכדה בלשונה. אינו מציג לה גרסה בשלמותה. הוא משליך לשיחה פירורי פרטים, זעיר פה זעיר שם, כדי לא לעורר את התנגדותה.

תעשיית ראיות:
לאחר שסולק המוקש המסוכן הזה בדמות גרסה ישירה מפי אסתר, פונתה הדרך לנטיעת גרסתו של אריה דרעי, מפי עדי-שוליים, שיעידו עדויות שמיעה על מה שנודע להם כביכול מפי בני הזוג ורדרבר. אלה יעידו עדויות מסביב לענין, כשהעדה העיקרית, אסתר ורדרבר, חיה וקיימת, אך פיה חסום.
הוגשו לבימ"ש תצהירים מפי עדים עקיפים, בשעה שאסתר בחיים, אך אינה מעידה, העדים העקיפים הועדפו גם על פני עדויות קרובות לאסתר, כמו, בת דודתה, רוז גיטליס, וחברתה הקרובה, פיי זיגפריד.
הכזב שבתצהירים יתגלה במהרה בחקירת המצהירים על תצהיריהם. התצהירים יקרסו כולם ויתגלו כתצהירי שקר.

הניסיון להחתים את אסתר על תצהיר כוזב:
באמצעות עושי דברו, מכין אריה דרעי טיוטת תצהיר לחתימת אסתר, שתוכנו כוזב, ניסוחו מתוחכם, כולו חללים ככברה, שניתן למלאם בתוכן שיחפוץ. ויש בו גם מלכודות לרוב. עדי הגנה ניסו לשכנע את אסתר, ואף הפעילו עליה לחצים, כדי שתחתום על התצהירים. גם עורך דינו של אריה דרעי בניו-יורק נתבקש לתרום חלקו בשכנועה. הלחצים על האישה הקשישה הזו היו קשים מנשוא. בעטיים הייתה אסתר שבורה וקרועה בתוכה.

בשיחות האחרונות שהקליט שמואל וינברג בסתר מפיה, הוא מספר לה על מצוקתו של אריה דרעי: ''אומרים [במשטרה] שאריה משקר, הם לא מאמינים''. על כן גורלו נתון בידיך. למרות זאת, אסתר אינה מוכנה לגונן על אריה דרעי, אף נוכח הסכנה המרחפת מעל ראשו, והיא לא מאשרת את טענותיו. לדידה, האשם רובץ כולו לפתחו.
אסתר זועמת על רכישת הדירה שברחוב הקבלן. לדעתה, דירת-ראווה שקנה אותה ''כדי לנקר את העיניים לאנשים'', והוסיפה: ''האם אי-פעם שמעת ששר בישראל... שיעשה לעצמו דירות פאר, אף אחד מהממשלה בישראל לא עשה לעצמו לוקסוס''.
שמואל לא מרפה, ואסתר מפרפרת בין ידיו, נאנקת ואומרת: טוב מותי מחיי... אם צרות כאלה מתרגשות על ראשי על מה שגמלנו לאריה דרעי, למה לי חיים.
אסתר חושדת בכוונותיו של שמואל ושל אריה דרעי כלפיה, וחשה שאריה דרעי מבקש לקחתה ''קורבן''. ''הוא רוצה לכסות את עצמו'', ''הוא הולך להטיל את זה על איסר ועלי'', ''רוצים שאני אכנס לבית הסוהר בשביל אריה... אני לא רוצה להכנס לבית הסוהר'', ''לכם כלום לא איכפת, שיקחו אותי לכלא''. ''הוא עשה את זה והוא יאכל את זה'', היא מטיחה, ודוחה בנחרצות את הניסיון להחתימה על תצהיר הכזב.

ואז היא מודיעה לשמואל: שהיא מתכוונת ללכת ''מחר'' לעורך-דין אחר ולעשות תצהיר אחר. 
שמואל ממהר להציע לה את העו"ד של יפה, אך אסתר דוחה את הצעתו בשאט נפש ומשיבה: ''הוא עו''ד של המאפיה'', ''הוא העו''ד הגדול ביותר שיש בין כל הבנדיטים'', וכי רק העורך-הדין שלה יכתוב לה תצהיר אחר.
בשיחה האחרונה שהקליט, מנסה שמואל לברר עם אסתר את תוצאות השיחה עם עורך הדין שלה. הוא שואל אותה: ''העו''ד אמר לך שאת בסיכון?'' וגם שיחה זו עומדת בסימן נסיונותיו העקביים של שמואל להחתים את אסתר על טיוטת התצהיר שהכין אך ללא הצלחה.

אסתר לא הותירה ברירה בידי הזוג דרעי.

כעבור זמן מה מצאה אסתר את מותה הטראגי בתאונת דרכים אכזרית, ולקחה עמה אל הקבר את האמת שהזוג דרעי לא חפץ בה.

ואלה דבריה האחרונים של אסתר: "טוב מותי מחיי... אם צרות כאלה מתרגשות על ראשי על מה שגמלנו לאריה דרעי, למה לי חיים...". יהי זכרה ברוך.

לסיום אציין את העובדות המצמררות שלהלן:
1. שמו הפרטי המלא של דרעי הוא: אריה מכלוף, וגם שמו של בנה הבכור של בתם של הזוג דרעי הוא: אריה מכלוף ז"ל.
2. ינואר 1981 - אריה דרעי ויפה כהן מתחתנים ובני הזוג ורדרבר ממן להם את חתונתם.
3. ינואר 2009 - נפטר התינוק אריה מכלוף ז"ל, בנם הבכור של בתם של בני הזוג דרעי, שחדל לפתע לנשום ללא סיבה.


הקישורים של רשומה 7:

ברשומה זו תוייגו:
1. הרב אריה דרעי
2. אשתו, יפה דרעי
3. הרב פישל וינגרטן, מנהל בית היתומות וינגרטן בירושלים.
4. הרב אריה וינברג - מנהל עמותת לב בנים.
5. משה וינברג - הבן של הרב אריה וינברג.
6. שמואל וינברג - הבן של הרב אריה וינברג.
7. יום טוב רובין - הגזבר של עמותת לב בנים.









אני מאמינה שכל הכוחות הקיימים בעולם, בטלים ומבוטלים מול כוחו של בורא עולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה